ראשית, המימון למוסדות חינוך ייקבע כפועל יוצא מהדרישה של ההורים.
מוסד שלא תהיה לו דרישה, לא יתקוצב כלל, ומוסד שתהיה לו דרישה גבוה יתקוצב ביחס ישיר לכמות התלמידים במוסד.
זהות לא מאמינה בחינוך "לפי רוח המדינה":
"זהות דוגלת במתן חירות מרבית לאזרח לבחור את הבחירות בחייו ולקחת עליהן אחריות, וזאת תוך צמצום מעורבותה והתערבותה של המדינה בחיי האזרח ככל האפשר. עקרון זה נכון גם כאשר מדובר בחינוך ילדינו.
מערכת החינוך משפיעה על חיינו ועל חיי ילדינו בכל היבט אפשרי: ערכי, תרבותי, כלכלי, חברתי, לאומי, וכמובן פוליטי. זהות מאמינה כי ההורה, יותר מכל גורם אחר, רוצה בטובת ילדיו, ויודע מהי טובת ילדיו טוב יותר מכל מערכת פקידותית-ממשלתית.
זהות מאמינה כי החזרת האחריות והשליטה של ההורים על חינוך ילדיהם תשפר מאד את רמת החינוך לעומת מצבו כיום, תשפר את ההישגים, תאפשר לכל הורה לחנך את ילדו בהתאם ליכולותיו ונטיותיו של הילד, וכמובן בהתאם להשקפת עולמם של ההורים."
לגבי לימודי ליבה:
כיום השיח הציבורי רווי באזכור "לימודי הליבה", בעיקר בהקשר להתנגחות עם מערכת החינוך בציבור החרדי. למעשה, מבט מקרוב מגלה ש"ליבה" זו היא ברובה מצג שווא. ישנם שבעה מקצועות חובה המרכיבים את לימודי הליבה: אזרחות, אנגלית, היסטוריה, מתמטיקה, ספרות, עברית ותנ"ך. מקצועות אלו אמורים להוות סטנדרט אחיד לכל בוגר מערכת החינוך הרשמית בישראל, אך למעשה כל פלח באוכלוסיה מגדיר תקן אחר לבגרות וללימודים של מקצועות אלו, כגון היסטוריה אחת לבי"ס ממלכתי, אחת לממלכתי דתי, אחת לחרדי ועוד אחת לערבי, וכך הלאה.
זהות תצמצם את לימודי הליבה במידה ניכרת , אך ורק לתחומים הנדרשים על מנת להיות בוגר בעל יכולת תפקוד תקינה בחברה הישראלית.. עברית, חשבון ואנגלית יהיו עדיין חלק מלימודי הליבה הנדרשים. לגבי שאר מקצועות הליבה הקיימים היום ההנחה היא שכשהשוק ייפתח לתחרות, רוב בתי הספר יבחרו כן ללמד את רוב מקצועות הליבה, כי התחרות תחייב אותם, שכן אחרת לא יירשמו תלמידים.
מקור: https://zehut.org.il/pdf/matza_zehut_kriha.pdf (עמוד 43 ואילך)
לגבי גזענות ואלימות, אין לכך התייחסות ישירה במצע זהות.
אך ההיגיון אומר שטיפול בגזענות ואלימות הוא נושא לטיפול של המשטרה, לא מערכת החינוך.
